<h1>יראים סימן ל"ו</h1>
<h2>דף מג.</h2>
חלוצתו. צוה הב"ה שהחולץ ליבמתו שלא יחזור וישאנה והוא ואחיו עומדין עליה בלאו דכתיב בפ' כי תצא ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ודרשינן ביבמות פ"א [י' ב'] מדכתיב אשר לא יבנה בלשון להבא ולא כתיב (אשר) בנה למדנו שאחר שחלץ לה עומד עליה בלאו [הוא] ואחיו כיוצא בו דאיתמר [שם] ריש לקיש [אמר] הוא אינו חייב על חלוצה כרת והאחין חייבין על חלוצה כרת, בין הוא בין אחין חייבין על צרה כרת. ור' יוחנן אמר בין הוא בין אחין [אין] חייבין על חלוצה כרת ולא על צרה כרת. וטעמא מפרש התם דאיהו שליחותא דאחין עביד ואיהי שליחותא דצרות עבדא, וקימ"ל ריש לקיש ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן לבד מ..גח'גק'גי' בתחלת החולץ [ל"ו א']. וכן פסק בהלכות גדולות בהלכות עריות כאשר כתבתי אני.
